top of page
Search

סרקופניה- אובדן מסת שריר וכוח

  • Writer: קרינה
    קרינה
  • Oct 5
  • 2 min read

סרקופניה היא תהליך מתקדם וכלל גופי הפוגע בשריר שלד. הביטוי שלה הוא אובדן מסת שריר, חוזק ותפקוד. מצב זה מקושר לרוב להזדקנות אך קורה גם באנשים עם מחלות כרוניות (מחלות לב-ריאה, סרטן, מחלות כליה). אבחנה זו היא בעלת משמעות קלינית חשובה מכיוון שהיא מקושרת לסיכון מוגבר לנפילות, שברים, החלשות כללית, ירידה תפקודית, משך אשפוז ותמותה.

אדם עם סרקופניה יהיה גם עם כוח שרירי נמוך וגם עם מסת שריר נמוכה. כמו כן מבחני התפקוד יהיו עם ציון פחות טוב והם גם אלה שיגדירו את חומרת המצב.

חוזק שריר נמדד במבחנים כמו בדיקת כוח אחיזה, ומסת שריר נמדדת בעזרת מכשור המודד הרכב גוף.

זיהוי הבעיה בזמן הוא חשוב כיוון שניתן לבנות תוכנית טיפול מתאימה אשר תעכב את הדרדרות המצב. תוכנית הטיפול תכלול לרוב אימוני התנגדות והתאמת תזונה.

גם כאשר כבר יש לאדם סרקופניה, יש מה לעשות על מנת לשפר את המצב.

כאשר סרקופניה היא קלה עד בינונית, אימוני התנגדות של פעמיים-שלוש בשבוע בשילוב עם צריכת חלבון נאותה מידי יום יכולים להפוך את המצב.

נכון לעכשיו אין טיפול תרופתי שמיועד לטיפול בסרקופניה.

טיפול פיזיותרפיה יהיה מורכב מאימון הכולל תרגול עם משקלים, גומיות ואביזרים נוספים המייצרים התנגדות שניתן לעלות בה באופן מדורג ככל שהמטופל מתקדם. חשוב לשלב בתרגול גם שיפור תגובות שיווי משקל למניעת נפילות. תרגול לשיפור היכולת האירובית יהיה גם הוא חלק מתוכנית הטיפול.

יעוץ תזונתי חשוב לשם התאמת תוכנית ייעודית לצרכיו של כל מטופל על מנת לתת לגוף את אבני היסוד לבניית שריר שלד.

בהגעת המטופל לטיפול פיזיותרפיה, אני מבצעת הערכת מצב תפקוד ומתייחסת בראש ובראשונה למטרותיו האישיות של האדם העומד מולי.

התאמת תוכנית הטיפול נגזרת הן מהצרכים והרצונות של כל אדם והן מההסתכלות האובייקטיבית שלי כמטפלת על מה יקדם את התפקודים הנחוצים לו לאיכות חיים אופטימלית.

מקורות:

Yuan, S., & Larsson, S. C. (2023). Epidemiology of sarcopenia: Prevalence, risk factors, and consequences. Metabolism: clinical and experimental, 144, 155533. https://doi.org/10.1016/j.metabol.2023.155533

Sayer, A. A., & Cruz-Jentoft, A. (2022). Sarcopenia definition, diagnosis and treatment: consensus is growing. Age and ageing, 51(10), afac220. https://doi.org/10.1093/ageing/afac220

 
 
 

Comments


bottom of page