פעילות גופנית בזמן טיפול בסרטן- מה בטוח לעשות ומתי כדאי להתחיל

רבים מהמאובחנים בסרטן ושעוברים טיפולים אונקולוגיים שואלים האם מותר להתאמן בכלל או שמא עדיף לתת לגוף זמן מנוחה בדרך להחלמה

בעבר אכן הייתה נטייה להמליץ על מנוחה.

היום המחקר מראה אחרת.

בסקירה ספרותית מ 2025 נמצא כי קיימת נטייה ברורה בהנחיות המקצועיות להעדיף אורח חיים פעיל כחלק מתהליך ההתמודדות וההחלמה מסרטן.

אז מהם היתרונות בשמירה על כושר וביצוע פעילות גופנית בחולי סרטן?

הפחתת עייפות- שיפור הסבולת האירובית והחוזק הגופני מאפשרים לגוף להתמודד טוב יותר עם דרישות היומיום ולצבור רזרבות אנרגיה, ובכך עשויים להפחית את תחושת העייפות האופיינית לתקופת הטיפולים.

שמירה על מסת שריר- מסת שריר חיונית לא רק לתנועה ולכוח. השריר נחשב לרקמה מטבולית פעילה המעורבת בתהליכים רבים בגוף, כולל הפרשת חומרים בעלי השפעה אנטי-דלקתית ותמיכה בתהליכי תיקון רקמות.

שיפור איכות חיים- כאשר אדם המתמודד עם סרטן שומר על פעילות גופנית סדירה, פעמים רבות חל שיפור בתחושת הרווחה הכללית. פעילות גופנית מסודרת יכולה לתרום לשינה טובה יותר, לשיפור מצב הרוח ולהרגשה כללית טובה יותר.

שיפור תפקוד יומיומי- חוזק שריר, טווחי תנועה טובים וסבולת גופנית מאפשרים ביצוע קל יותר של פעולות יומיומיות. כאשר התרגול מותאם למטרות התפקודיות של המטופל, ניתן לשפר באופן משמעותי את היכולת לבצע פעולות חשובות בחיי היום-יום.

כמה פעילות מומלצת

ההמלצות לרוב דומות לאלו הניתנות לאוכלוסייה הבריאה:

כ-150 דקות פעילות אירובית בשבוע- אם מדובר בעצימות בינונית, ו 75 דקות במידה ומדובר בפעילות עצימה יותר.

אימוני כוח פעמיים בשבוע, תוך עבודה על קבוצות שרירים גדולות ובמספר סטים וחזרות מותאמים

עם זאת בפועל אצל מטופלים רבים מתחילים במינון נמוך יותר ומתקדמים בהדרגה. התרגול בתקופת ההתמודדות עם סרטן תמיד צריך להיות מותאם לשלב בו נמצא המטופל-לאחר ניתוח במידה והיה, ובהתאם להשפעת טיפולים משלימים כמו כימותרפיה או הקרנות.

בכל שלב ניתן למצוא את סוג ועוצמת הפעילות שיאפשרו תרגול בטוח והפקת תועלת עבור המטופל.

מתי כדאי להתייעץ עם פיזיותרפיסט?

למרות שההנחיות כיום מעודדות שמירה על פעילות גופנית גם בזמן טיפולים אונקולוגיים, חשוב לזכור כי כל מטופל נמצא בשלב אחר של המחלה והטיפול. במקרים רבים מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע לפני תחילת פעילות גופנית או בעת חזרה לפעילות.

פיזיותרפיסט יכול לעזור בהתאמת תוכנית פעילות אישית, תוך התייחסות למצב הרפואי, לטיפולים הניתנים ולמטרות התפקודיות של המטופל.

ישנם מצבים שבהם התאמה מקצועית חשובה במיוחד, למשל:

לאחר ניתוח הקשור למחלה האונקולוגית

במצב של חולשה משמעותית או ירידה בכושר הגופני

כאשר קיימים כאבים או מגבלה בתנועה

במקרים של נוירופתיה (פגיעה עצבית העלולה להשפיע על תחושה ושיווי משקל)

כאשר קיימת עייפות משמעותית או קושי בביצוע פעולות יומיומיות

במצבים כאלה ניתן להתאים סוג פעילות, עצימות וקצב התקדמות כך שהתרגול יהיה בטוח ויעיל.

לסיכום

פעילות גופנית מותאמת יכולה וצריכה להיות חלק חשוב מההתמודדות עם סרטן.גם בתקופת הטיפולים ניתן לעיתים לשלב תנועה ופעילות גופנית באופן בטוח, כל עוד היא מותאמת למצבו של המטופל.

גם פעילות מתונה עדיפה לרוב על הימנעות מוחלטת מתנועה, ולעיתים צעדים קטנים כמו הליכה קצרה, תרגילי כוח קלים או תרגול תנועתי יכולים לתרום לשיפור התפקוד וההרגשה הכללית.

התאמה נכונה של הפעילות יכולה לסייע למטופלים לשמור על כוח, תפקוד ואיכות חיים לאורך תקופת ההתמודדות וההחלמה.

מקורות

Reis A, et al.Physical activity guidelines in oncology: A systematic review of the current recommendations.Critical Reviews in Oncology/Hematology, 2025.https://doi.org/10.1016/j.critrevonc.2025.104512